מנוסטלגיה לחפלה:
המקום של השירים האהובים

לפעמים מספיק משפט אחד מתוך שיר כדי להחזיר אותנו לנסיעה, לאירוע משפחתי או לרגע שלא שכחנו. לצד הרצון לגלות מוזיקה חדשה, יש גם מקום לחזור לשירים שאנחנו כבר מכירים בעל פה.

שיר מוכר, סיפור אישי

שיר אהוב לא חייב להיות השיר הכי חדש. הוא יכול להיות זה שהתנגן בבית, זה שליווה חברות ישנה או זה שמישהו הקדיש לנו. כשבוחרים שיר לרדיו, אפשר לחשוב גם על הסיפור שמגיע איתו: למי הוא מוקדש, איזה זיכרון הוא מעורר ולמה רוצים לשמוע אותו דווקא עכשיו.

המוזיקה המזרחית והים־תיכונית נותנת מקום למגוון מצבי רוח: שירים שמרימים את האווירה לצד ביצועים שקטים, געגוע לצד שמחה, קולות ותיקים לצד יוצרים בתחילת הדרך. המעבר ביניהם יכול להפוך את ההאזנה למסע קטן לאורך היום.

המאזינים מוסיפים את הסיפור שלהם

בקשת שיר היא הזדמנות להשתתף בשידור. אפשר לשלוח את שם הזמר ושם השיר, ולצרף הקדשה קצרה. אם יש אדם שרוצים לשמח, אפשר להוסיף את שמו ואת הברכה. הודעה ברורה וקצרה עוזרת לצוות להבין את הבקשה ולבחון את שילובה בתוכנית.

אין צורך לכתוב ברכה ארוכה: גם משפט פשוט, אישי ומכבד יכול להיות משמעותי. בקשות והקדשות נבחנות בהתאם לזמן השידור ולשיקולי התוכנית; עצם השליחה אינה מבטיחה שידור.

נפגשים ביום שלישי

חפלה מזרחית עם תומר קינן משודרת ביום שלישי בין 18:00 ל־20:00. זה המקום לשעתיים של מוזיקה ולהשתתפות המאזינים באמצעות דשים, ברכות ובקשות שירים.